לרוב , בירה נעשית משעורה מכיוון שגרעיניה עמידים מאוד ומכילים הרבה עמילן, השעורה עוברת תהליך שבסופו מתקבל הלתת. תהליך זה מתחיל בהנבטת השעורה, שמגדילה את כמות האנזימים שבגרעין שאחראיים לפירוק העמילן שיוצר את סוכר הלתת שמאוחר יותר תוסס והופך לאלכוהול. 
קיימים מספר סוגים של לתת, כלומר, שיטות שונות לעיבוד השעורה. לרוב עיבוד השעורה כולל ניפוי - סינון השעורה מלכלוכים כגון קש, אדמה וכו', יבוש - על מנת למנוע עובש שיתגבש על פני הגרגרים, והשריה בשיטה של הזרמת מים לסירוגין - על מנת לתת לגרעינים "לנשום" . בסוף שלב זה השעורה נקראת לתת ירוק.

השלב הבא בתהליך ההלתתה הוא קלייה - זהו שלב אפייה איטית בטמפ' נמוכות של עד 110 מעלות או (במקרים מסויימים) עד 200 מעלות לזמן קצר. זמן הקלייה והטמפרטורה הם הגורמים העיקריים המשפיעים על סוג הלתת המתקבל:

לתת חום - מתקבל כתוצאה מקלייה בטמפרטורה בינונית היוצרת גרעינים חומים אדומים מהם מכינים בירות אדומות (מן הסתם)

לתת שחור - מתקבל כתוצאה מקלייה בטמפרטורה גבוהה היוצרת גרעינים שחורים בעלי מרירות נעימה (לחלק מאיתנו) , מלתת שחור מכינים בירות כהות מסוג סטאוט (בין היתר)

לתת חיוור - מקבל כתוצאה מקלייה איטית בטמפרטורה נמוכה , היוצרת גרעינים זהובים המשמשים להכנת בירות בהירות (לאגר למשל)

לתת שוקולד - מתקבל כתוצאה מקלייה ממושכת בטמפרטורות גבוהות יחסית היוצרת גרגירים כהים בעלי מרירות קלה.