מתי אנו מגלים אם הבירה מקולקלת ? כמה זמן ניתן לאחסן בקבוק בירה ? מהי דרגת הנקיון של הבירה הביתית שייצרנו ? על כל זאת ועוד, במאמר שלפניכם, אשר יסקור שיטות להערכה (כללית בלבד) של דרגת הנקיון בבירה ואיכות החיטוי.

כל בירה ביתית מכילה מידה מסויימת של זיהום, וסיכוי טוב שגם בירה מסחרית תכיל זיהום ברמה כלשהיא. אז מה? לא נשתה בירה? לא נכין בירה? נשתה גם נשתה, נכין גם נכין.

המאמר נסמך על מס' רב של מקורות, כשהעיקרי שבהם הוא הרצאה\דיון מאת לואיס בונהם, בכנס NHC 2001.
ישנן שיטות מדוייקות יותר וגם כאלו המניבות מידע נוסף (למשל, רמת חיוניות השמרים), אך הן אינן נסקרות כאן, מפאת סיבוכיות נוספת בתהליך.

זיהום יכול להתקיים בצורות שונות ובדרגות חומרה שונות. השאיפה של כל בשלן, היא להקטין את רמת הזיהום לדרגה שלא תורגש בטעם\ארומה של הבירה, ושתאפשר אחסון של הבירה לטווח ארוך ובתנאים סבירים (ללא קירור).

הוראות להכנת בירה כוללות שלל עיצות בנושא חיטוי, שהנו אחד המרכיבים החשובים בייצור, אך אף עיצה על דרכים להערכת איכות החיטוי.

למה צריך להעריך את איכות החיטוי?

• על מנת לצפות את איכות הבירה שתצא. 

• בכדי לדעת באילו תנאים לאחסן אותה.

• בכדי לדעת מה דרגת הנקיון של השמרים.

• בכדי לדעת באיזה שלב בתהליך חיטאתם באופן קלוקל.

בהקשר זה, בשלנים המעבירים שמרים מבירה שסיימה תסיסה לכזאת שמתחילה אחת (re-pitching), יוכלו להעריך האם "חומר הגלם", קרי מקור השמרים לא מכיל זיהומים שהתפתחו עד רמה מסויימת, ויעשו צרות בתסיסה המיועדת.