בלוז מבשלת מבשלה מדור קודם ופוקימון של בירת מלאכה

 

 

מבשלות מלאכה עצמאיות שראויות לכל כך הרבה קרדיט על התחלתן והדלקתן של מהפכת בירה מלאכה של 30 השנים האחרונות עומדות בפני אתגר בימינו. אני קורא לזה בלוז מבשלת מבשלות מדור קודם. אם הייתי צריך לשרטט קו, הייתי אומר שכל מבשלה המתקרבת לאבן הדרך של 20 שנה, ומעלה, יכולה להיות מבשלת מבשלות מדור קודם. יש כאלה שישרטו את הקו הזה ויכלול מבשלות בירה בנות 10, אבל זה נראה לי קצת לא הגיוני.

 

כמה מבשלות בירה מדור קודם, כמו מבשלת Deschutes למשל, מסרבים לרדת ללא קטטה. הם לא לבד. מרבית מבשלות הבירה המורשת עובדות קשה כדי להישאר רלוונטיות כתעשיית בירות המלאכה שיצרו וטיפחו חיובים שעתידים לעתיד. המבשלות שלא לפחות מנסות לעמוד בקצב ייהפכו בהכרח מאחורי העדר והכחדת הפנים שהולכת וגדלה.

 

אם אינך יכול להתבלט, לפחות המשך

 

יותר ויותר קשה למבשלות הבירה העצמאיות הוותיקות ביותר במדינה להבדיל את עצמן מהקהל. העניין הוא שלפני עשר שנים לא היה המון. בעשור האחרון מספר המבשלות באמריקה התנפח מכ -1,500 למעל 7,000. זהו משחק מספרים: עם כל כך הרבה מבשלות בירה, זה אתגר עבור כל מבשלה ובמיוחד מבשלות בירה הוותיקות, למשוך את תשומת הלב של הציבור ששותה בירה בימינו.

 

נוסף על כך, ואלה חדשות קשות עבור כמה מבשלות בירה מדור קודם, חובב הבירה המודרני פיתח צמאון לבירות החדשות, העמומות ביותר והבלתי ניתנות להשגה. אם הם מקווים לשרוד, מבשלות בירה מדור קודם לא יכולות לנוח על זרי הדפנה ולהמשיך לייצר דבר מלבד אותן בירות ישנות, גם אם אלה עדיין בירות נהדרות.

 

כמובן שלכל מבשלת בירה נסיבות משלה וייתכן שהקביעה שלי לא נכונה לגבי כל מבשלות הבירה המורשת, כמו אלה שמפעילות למשל פוביות מבשלות. יש המון מבשלות מבשלות מורשות שמורכבות מסיבה כזו או אחרת אינן צריכות להרשים את הילדים המגניבים ויכולות פשוט להשתחל כמו שהיה תמיד. בנוסף לדברים עליהם אני מדבר ביצירה זו, ישנם המון חששות עסקיים אחרים המשפיעים על הצלחת מבשלת הבירה.

 

שתיית ספורט

 

אם מבשלה מבקשת להרוויח את התפעלותם של המספר ההולך וגדל של שותי בירה מודרניים, ולמשוך כמה מהכנסותיהם הפנמיות היפות והיפות שלהם, עליה להבין משהו באופיו של חובב הבירה העכשווי. רבים מהנוערים של היום רודפים אחרי בירות חדשות כאילו זה משחק. הם זנחו את המעשה של ליהנות כלאחר יד מבירה מוכרת, אהובה, והחליפו אותה בשתיית ספורט – מעשה לציד בירות חדשות ולהעלות את התוצאות שלהם באפליקציות כמו Untappd.

 

חשבו על זה כפוקמוניפיקציה של בירה מלאכה. בין אם הם עוקבים אחר חוויות הבירה שלהם באפליקציה, ככה אנשים נהנים בירה בימינו. עבור אוהדי בירה נלהבים רבים, המרדף אחר משהו חדש, או נדיר, או יוצא דופן הוא זה שמניע את הרגלי השתייה שלהם, ובכך, את הרגלי הבילוי שלהם.

 

מפעלים כמו צומת הבאר, טברנה טקאו וחנות הופ של צ'אק משקפים דרך שתייה חדשה זו. האם ישנן בירות ברשימות הברז שנמצאות תמיד בברז? בעולם בו מבשלות מבשלות מדור קודם היו קיימות, מבשלות בירה יכולות להסתמך על מספר מוגדר של ידיות רגילות. במידה רבה זה פשוט לא עובד ככה יותר. לעלות לרשימה באולם הבירה המודרני דורש משהו אחר מאותו הישן אותו הישן.

 

"כן, באמת, אכפת לי שתצטרף אלי."

 

כשביקרתי במכה בירה מקומית לפני זמן לא רב, במקרה התייצבתי ליד שתיין בירה אחר. הזמן החליק משם בלי להנהן לכיווני. בסופו של דבר, לגמתי את דרכי בתוך חצי ליטר כשהוא עבד את דרכו דרך טיסת טועם (שפכים של 4 אונקיות) של בירות שונות שנבחרו מתוך המבחר המאסיבי והמסתובב של בירות מהחבית ליד חור ההשקיה הספציפי הזה. בין לגימות הוא היה בטלפון שלו, עשה צ'ק-אין לכל בירה ב- Untappd, אולי שיתף תמונות באינסטגרם, ואולי גם קלע את הבירות שלו ב- Rate Beer או ב- Beer Advocate.

 

הוא היה אדיב, אבל יכולתי לדעת שהנסיונות שלי לפתוח בשיחה לא היו לגמרי מבורכים, כשהוא שמר את ראשו קבור בטלפון שלו בין לגימות.

 

"האם אכלת עוד אחת מהבירות מבישול פרימיטיבי עתידי?" שאלתי בסופו של דבר.

 

זה זכה לתשומת לבו. "לא שמעתי עליהם; האם הם חדשים?" במהירות החל לחפש אחר המבשלה החדשה הזו בכל אפליקציה בה הוא משתמש.

 

תמיד התייחסתי לבירה כמשקה חברתי מטבעו, כזה שמפגיש חברים, שכנים וזרים, אבל יותר ויותר זה הופך למשקה מדיה חברתית. אני לא מתחנן באף אחד שהוא נהנה מבירה בדרך שלהם או בקצב הפסקה שלהם, אני רק מציין שההיבט החברתי של שתיית בירה השתנה. עבור מבשלות בירה, שינוי זה אינו בהכרח דבר רע. יש ערך מסוים בפוקימוניזציה של בירת מלאכה ובפופולריות הגוברת של שתיית ספורט.

 

אופי המוניטין של מבשלה תלוי כעת בחלקו בחוויות המקוונות המשותפות והלא-פרסונאליות הללו. אנשים נהגו לשאול אותי, "מה המבשלה המועדפת עליך?" עכשיו הם רק מרימים את הטלפון שלהם ומאפשרים לאפליקציה או לאתר לומר להם איזה מבשלות בירה ראויות לתשומת לבן, ואילו בירות שווה לשתות.

 

לדוגמה, תוך כדי עריכת אירוע טעימות לפני מספר שנים, פגשתי כמה גיקים של בירה מאינדיאנה שידעו על Fremont Brewing רק מכיוון ש- B-Bomb הוא כל כך טוב ביותר על עורך דין בירה ו- RateBeer. הם מעולם לא ביקרו במדינה בה בירה של פרמונט בריווינג זמינה. פגשתי אותם בזמן שהם ביקרו בצפון מערב בפעם הראשונה. הם היו מסוחררים בחיוב כשלפתי בקבוק B-Bomb.

 

אלמלא הפוקמוניפיקציה של בירת מלאכה, האנשים האלה לא היו יודעים דבר על פרימונט בירה או B-Bomb, כך שאם מבשלת ירושה רוצה להרשים את הילדים המגניבים בימינו, היא צריכה להרשים את אותם אנשים . אלה שמתייחסים לשתיית בירה כאילו הם משחקים פוקימונים.

 

"ילדים ואפליקציות הבירה החדשות שלך, תעלו מהדשא שלי!" אל תהיה המבשלה ההיא.

 

המקום הטוב ביותר למצוא אנשים הוא היכן שהם כבר נמצאים

 

אין שום מטמון של מדיה חברתית בפרסום תמונה של סמואל אדמס בוסטון לאגר באינסטגרם. חנון הבירה המודרני אינו מרוויח שום זיכוי ברחוב על ידי ביצוע צ'ק-אין למגזין Black Butte Porter של Deschutes Brewery ב- Untappd, אם כי זו עדיין בירה טובה לעזאזל.

 

מבשלות בירה מדור קודם עדיין יכולות למצוא קהל, אך הן צריכות למצוא את האנשים היכן שהם נמצאים. אם מבשלת מבשלה מאמינה כי אריכות החיים שלהם, המוניטין שלהם בן עשרות שנים, ומעמדם כחלוץ בתעשייה מספיקים כדי למשוך את תשומת ליבם של קהל בירות מלאכת הבירה ההולכת וגדלה בימינו, הם טועים.

 

מבשלת בירה צריכה לתת לאניני הבירה המודרניים הנגועים ב- ADD משהו חדש ושונה כל הזמן. כמה מהמבשלות המוצלחות והצומחות ביותר מציגות ללא הפסקה בירות חדשות, בירות חד פעמיות, וריאציות של בירות קיימות, ובאופן אחר שומרות על שתיית הבירה בציבור ולא רק מרווה.

 

כשסטיב לוק פתח את Cloudburst Brewing בשנת 2016, הוא הצהיר שמעולם לא הכין את אותה בירה פעמיים. יש אנשים שחשבו שהוא משוגע; מבשלת בירה ללא בירת דגל? הוא לא היה משוגע. עם מעט יוצאים מן הכלל, הוא נשאר נאמן למילה שלו והמבשלת שלו פופולרית במיוחד בגלל זה.

 

Reeben's Brews , שחגג את יום השנה השישי שלו בשנה שעברה, הוא דוגמא נהדרת נוספת. בשנת 2018 הם ייצרו 140 בירות שונות (מתכונים שונים). עבור צייד הבירה המודרני, זה מהווה אתגר שאי אפשר לעמוד בפניו. בינתיים, יש כמה מבשלות בירה מדור קודם שלא ייצרו 140 בירות שונות בכל ההיסטוריה שלהן.

 

אל תכנס לעדינות באותו לילה טוב

 

לא מזמן דיווחנו כי מבשלת Deschutes, אחת המבשלות העצמאיות הגדולות והוותיקות ביותר באמריקה, פיטרה 10 אחוז מכוח העבודה שלה. אנשים רבים ראו זאת כסימן לכך שהתעשייה משתמעת וכי מבשלות בירה מדור קודם כמו Deschutes יהיו הראשונות לסבול. אני לא משוכנע כל כך בקלות.

 

במקרה זה, קיצור כוח האדם לא היה קשור ישירות למעמדה של המבשלה כמבשלת בירה מדור קודם; במקום זאת, החברה טוענת כי התפשטה הרחבה שמעולם לא מומשה ובסופו של דבר נאלצה להפחית את מה שהפך לאיוש מיותר. זו הייתה חישוב שגוי. סוג הגאף העסקי שיכול להשפיע על מבשלות בירה צעירות ומבוגרות. לא משנה מה המקרה, מבשלת Deschutes לא מתגלגלת ומציגה למבשלות הבירה הצעירות את כרסיה עדיין.

 

במקביל שלמדנו על הפיטורים הודיעה מבשלת דשוטס כי השקיעה במערכת לחלוט טייסים מתוך כוונה להציג סדרה חדשה של בירות ניסיוניות החל מסתיו 2019. כמו כן החברה תציג סדרת בירות חמוצות בקיץ.

 

מבשלת Deschutes הציגה לאחרונה שלוש בירות קטנות עם שחרור מוגבל וקטנים: Black Mirror, שעורה שעורה שחורה בסגנון אמריקאי; פלנדריה Tempranillo, בירה ייחודית המפזרת את הגבול בין ייצור יינות לחליטה; ובירה בשיתוף פעולה שנבשלו עם חברת בירה Varietal מבית Sunnyside, וושינגטון (אחת מהמבשלות החדשות יותר בצפון מערב האוקיאנוס השקט).

 

אלה סוגי הבירות המושכות את תשומת ליבם של חובבי הבירה המודרניים, לא משנה בן המבשלה.

 

אין לדעת איך הכל יתברר, אך נראה שד'שוטס מתמודד עם הפוקמוניפציה של בירת מלאכה על ידי הכפלת מאמציה להמשיך ולחדש ולהתפתח. לכל הפחות, זהו ולא צעד בכיוון הלא נכון. או גרוע מכך, צעד ללא כיוון בכלל.

 

כפי שציינתי קודם, ישנם הרבה גורמים התורמים להצלחה ארוכת טווח של מבשלה. הצורך לחדש, להתפתח ולהרשים את הילדים המגניבים הוא רק חתיכה גדולה יותר ויותר של הפאזל. דבר אחד בטוח, אם מבשלת בירה מדור קודם לא מוכנה לפחות לנסות לעמוד בקצב העדר, העדר ישאיר את זה לזאבים.